ביום שני, בעקבות לוחמי הפלמ"ח דיברנו על המשמעות של רצח רבין וביום שלישי יצאנו לגיחה סביב סיפורי המסעות של הפלמ"ח.קבוצת "מטיבי הלכת" טיפסה בשביל הרץ, ופגשה את "אוהבי הלכת" בסוללה, יחד עלינו להר אלעזר המשקיף את המצדה מדרום.
מנקודת תצפית זו, ממש היה אפשר לראות ולהרגיש את הסיפור של אנשי מצדה שבחרו למות ולא ליפול בשבי. זה היה המקום להרהורים במעשה הנורא ובקדושת החיים.לאחר מכן המשכנו במורד ההר, למטה, בשטח – למדנו דרך הרגליים, על מסעות הפלמ"ח למצדה. לוחמי הפלמ"ח, וביניהם יצחק רבין ז"ל שהיה מפקד חטיבת הראל, הם למדו על אהבת הארץ דרך מסעות וגילוי מקומות חדשים.אחרי הארוחות הכיתתיות, זכינו לפגוש את נדב 'כואב הגב'. נדב לימד אותנו על הישרדות, הסוואה ולוחמה בהשראת לוחמי ישראל בכל הדורות.קמנו השקם בבוקר, כשעדיין חושך סביבנו וטיפסנו למצדה דרך שביל הנחש.אל מול נוף מדבר יהודה וממזרח הרי מואב, התפללנו שחרית ולאחר מכן היה לנו סיור לימודי במקום.התחושה היא שדרך השטח, האדמה והסיפורים אודות אנשי מצדה ולוחמי הפלמ"ח – גם אנחנו מוסיפים גיבוש, חברות והיכרות עם מרחבים חדשים!
